Sifre Bemidbar 26 – ספרי במדבר במדבר כו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה ^אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן⁠־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) שְׂא֞וּ אֶת⁠־רֹ֣אשׁ׀ כׇּל⁠־עֲדַ֣ת בְּנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל⁠־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ג) וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל⁠־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃ (ד) מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤הי״י֤ אֶת⁠־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ה) {שני} רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃ (ו) לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרוֹנִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃ (ז) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָראוּבֵנִ֑י^ב וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (ח) וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃ (ט) וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא⁠־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם [קְרִיאֵ֣י] (קרואי) הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל⁠־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת⁠־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (י) וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת⁠־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת⁠־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ (יא) וּבְנֵי⁠־קֹ֖רַח לֹא⁠־מֵֽתוּ׃ (יב) בְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּכִינִֽי׃ (יג) לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃ (יד) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (טו) בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃ (טז) לְאׇזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאׇזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃ (יז) לַאֲר֕וֹד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרוֹדִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃ (יח) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי⁠־גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יט) בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ (כ) וַיִּהְי֣וּ בְנֵי⁠־יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃ (כא) וַיִּהְי֣וּ בְנֵי⁠־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃ (כב) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כג) בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה^ג מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃ (כד) לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשֻׁבִ֑י^ד לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃ (כה) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כו) בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי׃ (כז) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כח) בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃ (כט) בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת⁠־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃ (ל) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃ (לא) וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָאַשְׂרִֽאֵלִ֑י^ה וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃ (לב) וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃ (לג) וּצְלׇפְחָ֣ד בֶּן⁠־חֵ֗פֶר לֹא⁠־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם⁠־בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חׇגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ (לד) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (לה) אֵ֣לֶּה בְנֵי⁠־אֶפְרַ֘יִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃ (לו) וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃ (לז) אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי⁠־אֶפְרַ֙יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת אֵ֥לֶּה בְנֵי⁠־יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ (לח) בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃ (לט) לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃ (מ) וַיִּהְי֥וּ בְנֵי⁠־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃ (מא) אֵ֥לֶּה בְנֵי⁠־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (מב) אֵ֤לֶּה בְנֵי⁠־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ (מג) כׇּל⁠־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (מד) בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃ (מה) לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר^ו מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ (מו) וְשֵׁ֥ם בַּת⁠־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ (מז) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי⁠־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (מח) בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃ (מט) לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃ (נ) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (נא) אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (נב) {שלישי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (נג) לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃ (נד) לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃ (נה) אַךְ⁠־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת⁠־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃ (נו) עַל⁠־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ (נז) וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשׁ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃ (נח) אֵ֣לֶּה׀ מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקׇּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת⁠־עַמְרָֽם׃ (נט) וְשֵׁ֣ם׀ אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֙בֶד֙ בַּת⁠־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת⁠־אַהֲרֹן֙ וְאֶת⁠־מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃ (ס) וַיִּוָּלֵ֣ד^ז לְאַהֲרֹ֔ן אֶת⁠־נָדָ֖ב וְאֶת⁠־אֲבִיה֑וּא אֶת⁠־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת⁠־אִיתָמָֽר׃ (סא) וַיָּ֥מׇת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ⁠־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (סב) וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כׇּל⁠־זָכָ֖ר מִבֶּן⁠־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י׀ לֹ֣א הׇתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא⁠־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (סג) אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת⁠־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ (סד) וּבְאֵ֙לֶּה֙ לֹא⁠־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ (סה) כִּֽי⁠־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙י״י֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא⁠־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם⁠־כָּלֵ֣ב בֶּן⁠־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן⁠־נֽוּן׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹פפ› פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה בכתי״ל ובכתי״ש.

^ב הָראוּבֵנִ֑י =ל1,ב,ש1,ו (נקודת שורוק בלבד בהברה השנייה) וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק), וראו בניקוד המקבילות לתיבה זו בכתי״ל.
• ש,ק3=הָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בלבד)
• הערות דותן והמקליד

^ג לְפֻוָ֕ה =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3 והסכמת בן אשר ובן נפלתי בספר החילופים (אין דגש באות וי״ו); אך ראו גם בהערה על בראשית מו,יג.
• ו,תאג׳=לְפֻוָּ֕ה (וי״ו דגושה) וכן בדפוסים
• הערת ברויאר

^ד הַיָּשֻׁבִ֑י =ל1?[תיקון?],ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=הַיָּשׁוּבִ֑י (כתיב מלא וי״ו)

^ה הָאַשְׂרִֽאֵלִ֑י =ש,ש1,ק3,ו ושיטות א,ל; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג״ה).
• ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י (שתי געיות) וכך אצל ברויאר וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל1,ב=הָאַשְׂרִאֵלִ֑י (אין געיה)

^ו לְחֶ֕בֶר =ל,ל1,ש,ק3,ו (סגול באות חי״ת)
• ב,ש1=לְחֵ֕בֶר (צירה באות חי״ת) וכמו כן בדפוסים וקורן

^ז וַיִּוָּלֵ֣ד =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=וַיִוָּלֵ֣ד (חסר דגש באות יו״ד)
• הערות דותן וברויאר

E/ע

הערותNotes

(נג) [פסקא קלב]
לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות – הכל במשמע: ישראל כהנים ולוים גרים נשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס במשמע. ויאמר י״י אל אהרן בארצם לא תנחל (במדבר י״ח:כ׳) – יצאו כהנים. ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה – יצאו לוים. לשמות מטות אבותם תתנחלו – יצאו גרים ועבדים. איש לפי פקודיו – יצאו נשים וטומטום ואנדרוגינוס.
רבי יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר לשמות מטות אבותם תתנחלו. מה תלמוד לומר: לאלה תחלק הארץ? – מפני קטנים.
רבי יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר לאלה תחלק הארץ. ומה תלמוד לומר: לשמות מטות אבותם? שינה המקום נחלה זו מכל נחלות שבתורה, שבכל נחלות שבתורה – חיים יורשים את המתים, וכאן מתים יורשים את החיים.
רבי אומר: משל למה הדבר דומה? לב׳ אחים כהנים שהיו בעיר, לזה בן אחד ולזה ג׳ בנים. יצאו לגורן, זה נטל סאה ואלו נטלו ג׳ סאים, והורישו את אבותיהם – וחזרו וחלקו בשוה, וירשו מתים את החיים – וחזרו וחלקו בשוה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: זה נטל חלקו וחלק אביו, וזה נטל חלקו וחלק אביו. נמצאת מקיים לאלה תחלק הארץ בנחלה, ונמצאת מקיים לשמות מטות אבותם תתנחלו. (נד) לרב תרבו נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו – הרי שהיו לו בשעת יציאת מצרים ה׳ בנים, ובכניסתו לארץ י׳, קורא אני למעט תמעיט נחלתו. הרי שיצאו עמו י׳ בנים ממצרים, ובכניסתם לארץ נמצאו ה׳, קוראני עליהם לרב תרבו נחלתו.
איש – יצאו עבדים ונשים וטומטום ואנדרוגינוס.
לפי פקודיו – מלמד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא, וכן הוא אומר וידברו בני יוסף את יהושע (יהושע י״ז:י״ד), ואומר אני עם רב אשר עד כה ברכני י״י, ואומר ויאמר להם יהושע אם עם רב אתם עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים.
יותן נחלתו – שומע אני מעורבבים? תלמוד לומר: בגורל. אי בגורל, יכול שומע אני בינו לבין עצמו? תלמוד לומר: על פי נחלתו. שומע אני בינו לבין עצמו? תלמוד לומר: על פי י״י (יהושע י״ט). מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא ברוח הקודש. (נה) אך – יצאו כלב ויהושע. וכן הוא אומר ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה (שופטים א׳:כ׳), ואומר ויתנו בני ישראל נחלתם ליהושע בן נון בתוכם על פי י״י נתנו לו את עיר אשר שאל את תמנת סרח (יהושע י״ט:נ׳).
לשמות מטות אבותם – יצאו גרים ועבדים.
(נו) על פי הגורל תחלק – מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא בשמיון. בית כור כנגד בית סאה, ובית סאה כנגד בית כור. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון